ע"א 2508/93

תקציר

על קביעתו של בית המשפט המחוזי כי רק החברה אחראית לתשלום החוב הוגש ערעור, ויש לקבל את הערעור. הטענה הראשונית לא הבהירה את שאלת אחריותו האישית של בוארון, אך סוגיה זו הועלתה בעקיפין במהלך המשפט. בית המשפט המחוזי היה צריך לאפשר תיקון לתביעה כדי להבהיר שאלה זו, אך לא עשה כן. במקום זאת, בית המשפט שמע ראיות משני הצדדים ויצר מצב בו היה עליו לפסוק במחלוקת על סמך הראיות שהוצגו. למרות זאת, נמנע בית המשפט מלקבל החלטה. עם זאת, בוארון אחראי אישית לחובות החברה על פי תקנון הבורסה. טענותיו של בארון כי התקנון אינו מחייב אותו אינן משכנעות. הוא נחשב לחתום על התקנון ומחויב לעמוד בו, לרבות כל תיקון שנעשה על ידי האסיפה הכללית. תיקונים אלה מחייבים את כל החברים, גם אם לא הסכימו להם. מדובר בהסדר סטטוטורי המשקף את עקרון שלטון הרוב ומונע ממיעוטים להפריע לפעילות החברה. ככזה, בוארון אחראי לחובות החברה, ויש לקבל את הערעור. יש לבטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בעניין פיטוריו של ברון, ולהורות לו לשלם למערערים סך של 225,040 ₪, בצירוף ריבית והוצאות משפט.