תפ"ח 962/04

תקציר

הנאשם הואשם בשוד בנסיבות מחמירות, מעשה סדום בנסיבות מחמירות והדחה בחקירתו נגד קשישה בשם פ.פ. האישה, כבת 81, חיה לבדה וסבלה מבריאות לקויה וממחלת אלצהיימר. הנאשם, כבן 44, עבד כמאבטח בסופרמרקט סמוך לדירתו של פ.פ. הוא הציע לעזור לפ.פ. למצוא מקום בבית אבות וביקר בדירתה מספר פעמים. ב-12 במאי 2004 בשעות הערב דרש הנאשם כסף מפ.פ. ותקף אותה כשסירבה, היכה אותה באגרופים ואיים להרוג אותה. הוא גם אילץ אותה לבצע בו מין אוראלי וגנב 150 שקל ממטבחה. למחרת בבוקר נמצאה פ.פ. חבולה ומדממת על רצפת דירתה ונלקחה לבית החולים. בשל אי יכולתה של פ.פ. להעיד בבית המשפט בשל מצבה הרפואי, הסתמכה התביעה על דבריה שנמסרו זמן קצר לאחר האירוע. בית המשפט קיבל אמירות אלה כראיה לפי סעיף 10(1) לפקודת הראיות. הדברים תיארו את הפיגוע, את מבצע הפיגוע ואת האירועים שקדמו לו, ונתמכו בראיות DNA הקושרות את הנאשם לביצוע העבירה. ההגנה טענה כי בריאותה הנפשית הרופפת של פ.פ. עלולה הייתה להוביל אותה לדמיין באופן כוזב את התקיפה ולזהות באופן שגוי את התוקף. עוד נטען למחדלי חקירה והציגו תרחיש של מגע תמים בין הנאשם לפ.פ. כדי להסביר את הימצאות הדנ"א שלו מתחת לציפורניה. בית המשפט מצא את ראיות התביעה משכנעות ומהימנות, לרבות דברי הקורבן, ראיות הדנ"א והפרכת האליבי של הנאשם. הם הגיעו למסקנה כי אשמתו של הנאשם הוכחה מעבר לספק סביר והציעו להרשיעו בניסיון לשוד בנסיבות מחמירות, מעשה סדום בנסיבות מחמירות והדחה במהלך חקירה. השופטים הסכימו עם ההצעה והרשיעו את הנאשם בהתאם.