בג"צ 10104/04

תקציר

בפסק הדין שנידון, השאלה המרכזית הייתה האם הרשויות המקומיות ביהודה ושומרון יכולות להשתמש בתקציבים כדי לתמוך בפעילויות שחורגות מתפקידיהן השגרתיים, בפרט במאבקים פוליטיים כמו תוכנית ההתנתקות. העותרת, שלום עכשיו, התנגדה לכך, בטענה ששימוש זה חורג מהמנדט של הרשויות להתמקד בשירותים מוניציפליים, עמדה הנתמכת על ידי המדינה. מנגד, המשיבים (הרשויות המקומיות ומועצת יש"ע) טענו כי מעשיהם מוצדקים בשל השפעות אפשריות על קהילותיהם. המקרה חזר על התקדים שנקבע בפסק דין גרינברג, שאפשר למועצות ברמת הגולן לממן קמפיינים הקשורים לאיומים קיומיים מקומיים. עם זאת, העותרת והמדינה ביקשו לבטל זאת, תוך אימוץ פרשנות מחמירה יותר המגבילה את פעילות המועצה לשיקולים עירוניים גרידא. בית המשפט היה חצוי: השופטים רובינשטיין, ברק וגרוניס נטו להתיר מימון פוליטי בנסיבות מיוחדות המשפיעות על אינטרסים מקומיים, ואילו המשנה לנשיא חשין והשופטת ביניש הדגישו כי על הרשויות המקומיות להתמקד אך ורק בנושאים מוניציפליים; לפיכך, אין להשתמש בכספים במאבקים פוליטיים כאלה. בסופו של דבר, הרוב תמך בהיתר להשתמש בכספים לעניינים פוליטיים במקרים המפגינים השפעה מקומית ייחודית, אך עמד על כך שכל מימון שמקורו בהקצאות המדינה יקוזז על ידי המדינה, דבר המשקף עמדה רבת ניואנסים המאזנת בין אוטונומיה מקומית לבין דבקות בשימוש המיועד בכספי ציבור.