ת"פ 68523-01-18

תקציר

הנאשמים הואשמו והורשעו על סמך הודאתם בהחזקת סמים שלא לצריכה עצמית, עבירה על פקודת הסמים המסוכנים. הסמים, במשקל 100.9 גרם, התגלו בביתו של נאשם 2, מוסתרים בארון בגדים. שירות המבחן דיווח כי הנאשם מס' 1, שהחביא את הסמים, היה בן 22, התגורר עם אמו והיה בעל מסעדה. הוא טיפל באמו שחלתה בסרטן ולא היה לה עבר פלילי קודם מלבד היעדרותו מהשירות הצבאי. בהתחשב בנסיבותיו, שירות המבחן המליץ לבטל את הרשעתו ולהטיל עליו 140 שעות עבודות שירות. בית המשפט שקל את הערכים החברתיים המוגנים ואת נסיבות העבירה, לרבות התכנון שנכנס אליה, כמות הסמים הכרוכה בכך והפגיעה הכרוכה בצריכת סמים והפצתם. מדיניות הענישה הנהוגה בעבירות מסוג זה נעה בין מאסר מותנה ל-12 חודשי מאסר. בית המשפט שקל גם נסיבות שאינן קשורות לעבירה, כגון קבלת האחריות והחרטה של הנאשם, עברו הפלילי הנקי, הזמן שחלף מאז ביצוע העבירה, נסיבות חייו ויחסיו עם אמו. מאחר שהנאשם עמד בתנאי הראשון לאי הרשעה – אופי העבירה המאפשר זאת – אך לא השני – היעדר נזק קונקרטי מהרשעה – נדחתה הבקשה לביטול ההרשעה. בית המשפט הציב את הנאשם בקצה התחתון של טווח הענישה ואימץ את המלצות שירות המבחן בנוגע לשעות עבודות שירות, תוך הוספת מאסר על תנאי. גזר הדין כלל 140 שעות עבודות שירות, צו מבחן ל-12 חודשים עם בדיקות שתן חובה וארבעה חודשי מאסר על תנאי על כל עבירת סמים שאינה אישית בתוך שנתיים. עונשים נוספים כללו חודש מאסר על תנאי בגין החזקת סמים והתחייבות בסך 3,000 שקל שלא לבצע עבירת סמים במשך שנתיים, עם אפשרות לשבוע מאסר במקום. הנאשם הוזהר מפני ההשלכות של אי ציות וניתנה לו זכות ערעור משפטית תוך 45 יום. פסק הדין ניתן בנוכחות הצדדים ומיום 16/09/2019.