ע"מ 45057-01-12

תקציר

שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, דוד מינץ, פסק לטובת המערער, אייזינגר, בתיק שנסב סביב חוקיות הפעלת סמכותו של המשיב לפתוח בהסכם שומה. המשיב, מנהל רשות המסים, ביסס את הפתיחה על מספר טעמים, בהם טעות משפטית, מידע חלקי, אפליה והבדלי מס. השופטת פתחה וקבעה כי יש לפרש את הסמכות לפתוח בשומה באופן מצמצם ולהחיל אותה רק במקרים חריגים. אשר לטענת הטעות המשפטית, בחן השופט את תחולתה של רולינג (2001) על הכנסותיו של המערער ומצא כי בעוד שהמערער פעל על פיו, פסק הדין משנת 2001 לא הצביע על תחולה ספציפית כלפיו. השופטת דחתה גם את טענת המשיב כי יש לפתוח את השומה מחמת אפליה, בקובעה כי הסכמי השומה מבחינים מטבעם בין נישומים וכי מצבה של המערערת שונה מעובדים אחרים. יתר על כן, השופטת לא מצאה כל הצדקה לטענה כי ההסכם התבסס על מידע שגוי או חלקי. השופט קבע כי היה על פקיד השומה להיות מודע לכל המידע הרלוונטי וכי התנהגותו של המערער אינה מהווה הטעיה. באשר לסתירה בין ההסכם לבין הנחיות היועצת המשפטית, הכירה השופטת בעמימות המשפטית באותה עת, אך קבעה כי אין לראות בכך עילה לפתיחת ההסכם. בסופו של דבר, השופט הגיע למסקנה כי הנסיבות החריגות הנדרשות לפתיחת הסכם שומה אינן מתקיימות במקרה זה. הערעור התקבל אפוא, והמשיב חויב בהוצאות המערערת בסך 60,000 ₪. השופט הדגיש את חשיבותו של עקרון הסופיות בשומות, המגן על ציפיותיו הסבירות של המערער.