בד"א 42/21

תקציר

המערער, שהורשע בעבירות לפי סעיפים 42 ו-40 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) וסעיפים 61-153(1) ו-61-1(3) לחוק לשכת עורכי הדין, ערער על החלטת ועדת האתיקה של פרקליטי מחוז ירושלים להשעותו מעיסוק בעריכת דין למשך עשר שנים. ערכאת הערעור הפלילית, אף שמצאה את התנהלותו של המערער באי נוחות, ובפרט את אי התייצבותו לדיון בערעור ואת היעדר עיקרי הטיעון, בחרה שלא לדחות את הערעור על הסף. בית המשפט ציין כי המערער הורשע שלא כדין בשליחת יד בכסף וביקש הזדמנות להתגונן. לאור הנסיבות, החליט בית הדין להחזיר את הדיון לבית הדין האזורי והורה להם לשקול מחדש את העניין. לבית הדין האזורי ניתן שיקול דעת לקבוע מועדים לשמיעת עדותו של המערער ולחקירתו הנגדית של המתלונן, שהתגורר בחו"ל. בית המשפט הדגיש כי יש להעדיף את רצונו של המערער לשנות את גזר הדין וגזר הדין על פני רצונו של המשיב לקיימם, ובלבד שהמערער ייקח אחריות על המצב ויפעל בהקדם. אם ביקש המערער להציג את הגנתו, ניתנה לו ארכה עד ליום 15.2.2022 לציין זאת, ולאחר מכן ייתן בית הדין האזורי פסק דין חדש. עד אז, ההשעיה הקיימת תישאר בתוקף.