ת"צ 25145-11-20

תקציר

השופטת החליטה לאשר את הסכם הפשרה בין המבקשת למשיבה בשינויים מסוימים. הסדר הפשרה, שבא בעקבות המלצה לגישור, נועד לפתור תלונה צרכנית על אי עמידתה של המשיבה בחוקי הגנת הצרכן בכל הנוגע לתמחור. ההסכם כולל פעולות מתקנות של המשיבה וחבילת פיצוי. האחרון מורכב קופונים, הנחות, תרומות מוצרים, ותרומות לארגוני צד שלישי, אשר מעלים חששות משפטיים שונים. אלה כוללים היעדר תקופה מוגדרת לשימוש בתלושים והיעדר קשר ברור בין קבוצת הפיצויים לבין המוטבים של התרומות. עם זאת, השופט שקל את הליך הגישור, את חשיבותה הציבורית של התביעה ואת ההיבטים המסחריים של התיק, והגיע למסקנה כי הסדר הפשרה, עם כמה תיקונים, היה סביר והוגן. השופטת ציינה כי המשיב יוכל לשלוח הודעות ללקוחות רק אם יעמדו בחוקים הרלוונטיים. הבקשה לפטור מתשלום המחצית השנייה של אגרת בית המשפט נדחתה, שכן השופט לא מצא נסיבות חריגות. לבסוף פירטה השופטת את תנאי הפשרה, לרבות הגדרת הקבוצה הזכאית, הצורך בפרסום מודעה ואישור פיצוי בסך 8,000 שקל למבקש ושכר טרחה בסך 52 אלף שקל לבא כוח המייצג, שישולם בתוך 60 יום.