עת"מ 43540-03-13

תקציר

העותרים ערערו על אישור תכנית מתאר לעיר חדרה, בטענה כי הוראות הצפיפות של התוכנית וייעוד הקרקע לצורכי ציבור אינם סבירים. בית המשפט דחה את העתירה. בית המשפט קבע כי העותרים לא מיצו את הליכי ההשגה הנדרשים וכי טענותיהם חסרות שחר. בית המשפט הסביר כי הליכי התכנון כרוכים במנגנונים מובנים לשמיעת התנגדויות, ועל העותרים לפנות תחילה לרשויות התכנון. נמצא כי הצפיפות שנקבעה תאמה את דרישות החוק ואת שיקולי התכנון המקצועי. בנוסף, דחה בית המשפט את הטענה כי ייעוד למעלה מ-80% מהקרקע לצורכי ציבור מהווה "הפקעה", והסביר כי שינוי הייעוד דווקא היטיב עם העותרים. עוד נקבע כי איזון זכויות הבנייה בין מתחמים שונים נתון לשיקול דעתן של רשויות התכנון. גם בקשת העותרים למתן רשות ערעור למועצה הארצית נדחתה, שכן היא לא העלתה סוגיות אזוריות או ארציות. לבסוף, סירב בית המשפט להידרש לטענה חדשה בנוגע לתא שטח אחר, שכן מדובר בשינוי חזית פסול וחסר שחר. העתירה נדחתה, והעותרים חויבו לשאת בהוצאות המשיבים.