ע"א 4946/16

תקציר

פסק הדין מתייחס לדיני המיסוי ונקודות הזיכוי הנוגעים לעובדים זרים בישראל שאינם מוכרים כפליטים ואינם בעלי רישיון עבודה רשמי. אנשים אלה, המתוארים כ"מסתננים" מאריתריאה ומסודאן, מחזיקים ברישיונות ביקור זמניים ובצווי הרחקה המונעים את הרחקתם מישראל בשל מצבם הרעוע בארצות מוצאם. השאלה המרכזית היא האם יש לסווג אנשים אלה כתושבים לצורכי מס והאם יש להטיל על מעסיקיהם את ההיטל על פי הדין הישראלי. בית הדין מכיר בעמימות סביב מעמדם של עובדים אלה, ומתאר אותו כ"אנדרוגיני". אף שהם אינם מוכרים רשמית כפליטים, ישראל החליטה שלא לגרש אותם בשל הנסיבות בארצותיהם. פסק הדין מציע כי יש להקים דרך ביניים לטיפול במצב זה. בהתחשב בכך שאנשים אלה אינם נחשבים לעובדים זרים טיפוסיים ואינם מכוסים במפורש על ידי החקיקה הקיימת, החוקים הנוכחיים בנוגע להיתרי שהייה ועבודה אינם נאכפים בקפדנות. בית המשפט מכיר בצורך בגישה גמישה, ומשאיר לשר האוצר ולמערכת המס לתת פתרון החורג מפרשנות משפטית פשוטה, תוך התחשבות בממדים הפוליטיים והחברתיים המורכבים של הסוגיה. שאלה משנית בנוגע לנקודות זיכוי לעובדים אלה נותרת גם היא להתייחסות במשרד האוצר, כאשר בית המשפט מכיר בכך שנדרש פתרון כולל. החלטת בית המשפט היא כי הערעורים הנוכחיים ייענו עד ליום 10.5.2017, ולצדדים יהיו עשרה ימים נוספים להגיב, מה שיוביל להמשך הטיפול בערעורים ולהסדר פשרה אפשרי.