ת"א 9636-09-17

תקציר

פסק דין זה נובע מתביעת נזקי גוף שהוגשה על ידי מנעולן-רתך שנפגע בתאונת עבודה. התובע טוען כי פלטה במשקל 200 ק"ג נפלה על רגלו במהלך עבודות ריתוך. הוא תובע את מעסיקו (הנתבעת מס' 1) ואת מבטחת אחריותם (הנתבעת מס' 2) לפיצויים. השופט מתחיל בבחינת הכיסוי הביטוחי. הם פוסקים כי פוליסת הביטוח של המעביד אצל הנתבעת מס' 2 היא פוליסה "פתוחה", המחייבת את המעסיק להצהיר על כל פרויקט שבוצע במהלך שנת הביטוח. מאחר שהמעסיק לא הצהיר על הפרויקט בו נפגע התובע, השופטת מוצאת כי הוא אינו מכוסה בפוליסה. השופט מציין כי חובת הדיווח אינה תנאי פנימי של הפוליסה אלא תנאי מוקדם לתחולה, ולכן המבטחת אינה מחויבת לספק כיסוי. בנוסף, גם אם התנאי היה פנימי, המעסיק היה מודע לחובת הדיווח ולמעשה עמד בה בעבר. לפיכך, תכלית החוק – לוודא שהמבוטח מודע לתנאים – מתקיימת, והמבטח אינו נדרש לספק כיסוי במקרה זה. לגופו של עניין, מקבל השופט את גרסת התובע לאירועים. הם מוצאים כי התאונה אירעה עקב רשלנות של המעסיק, שלא סיפק מלגזה ולא וידא שהלוחית הוזזה בבטחה. עוד קובע השופט כי המעסיק נושא באחריות שילוחית למעשיו הרשלניים של עובד שביקש להזיז את הצלחת. השופטת פסקה לתובע פיצויים בסך 314,250 ש"ח, מתוכם 70,000 ש"ח בגין כאב וסבל. לאחר ניכוי הסכום שהתקבל מהמוסד לביטוח לאומי, יתרת החוב לתובע היא 134,986 ש"ח. השופט מורה לנאשם מס' 1 לשלם סכום זה, בצירוף שכר טרחה והוצאות נוספות, בתוך 30 יום. בינתיים, התביעה נגד הנתבע מס' 2 נדחית. השופטת מסכמת ומציינת כי ההחלטה התקבלה שלא בנוכחות הצדדים וכי היא ניתנה ביום שלישי, תשרי תשפ"ב, 9.9.2021.