רע"פ 6095/06

תקציר

במקרה זה דחה בית המשפט את בקשת המבקש, תוך שהוא מדגיש את חשיבות הגשת הדוחות המאושרים למס הכנסה כאמור בפקודה. הדוחות שהגיש המבקש נעדרו אישור מרואה חשבון, בניגוד לסעיף 131(ג). סעיף 131(ו) מתווה סנקציות אזרחיות בגין כשלים כאלה, ומאפשר לרשויות להעריך הכנסות ללא שימוע או הצדקה של הנישום. חרף טענת המבקש כי די בדו"חות שלו כדי לתקן את מחדל המחדל, מצא בית המשפט כי אין בכך כדי להימנע ממאסר, תוך שהוא מפנה למקרה קודם (ע"א 2407/05 מן נ' מדינת ישראל) המדגיש את משקלו המוגבל של החזר החוב בגזר הדין. בית המשפט הצביע על מגמה שיפוטית רחבה יותר להחמרת הענישה בעבירות מס, המשקפת את השפעתן הרחבה על הכלכלה והחברה. בהתחשב בעברו הפלילי של המבקש ובעבירות רצופות לאורך ארבע שנים, העונש שהוטל תואם את הנוהג המקובל בעבירות דומות. בסופו של דבר דחה בית המשפט את בקשת הערעור, ביטל את עיכוב מתן גזר הדין הקודם והורה למבקש להתחיל לרצות את עונשו ב-3 בדצמבר 2006. החלטה זו מדגישה את מחויבותה של הרשות השופטת לאכיפה מחמירה של חוקי המס כדי להרתיע מפני הפרות.