ת"א 4104/10

תקציר

בית המשפט מצא כי נכרת חוזה מחייב בין התובעת לבין הנתבעת. הודעת הזכייה הראשונית שנשלחה על ידי הנתבעת לא היוותה קיבול ולכן לא יצרה חוזה מחייב בפני עצמה, עקב עיכובים ופרטים חסרים. עם זאת, המשא ומתן שהתנהל לאחר מכן, הגיע לשיאו בחוזה כתוב שנחתם על ידי שני הצדדים, ויצר הסכם תקף ומחייב. עוד קבע בית המשפט כי התובעת לא הפרה את החוזה, וגם אם כן, הנתבעת לא ביטלה את ההסכם כדין. טענת הנתבע בדבר "הפרה צפויה" לא הייתה משכנעת, והנתבעת לא העניקה לתובע תקופת חסד כנדרש בחוק ובחוזה עצמו. את חילוקי הדעות בין הצדדים לגבי פרשנויות חוזה מסוימות יש לפתור בנפרד, במסגרת פרשנות החוזה. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים, והתיק הוקדם לדיון נוסף כדי לקבוע את הצעדים הבאים, שנקבע למארס 2012.