ע"א 50/62

תקציר

פסק הדין בעניין צבי קליין נ' ברוך רוזנברג עוסק בסכסוך בין שני חקלאים ממושב מירון. קליין, המשיב, נפצע כאשר הפרה של רוזנברג תקפה אותו בעת שחילץ את הפרה שלו מעדר חוזר. בית המשפט המחוזי פסק לטובת קליין, ופסק לו פיצויים לאחר שקבע כי הפרה של רוזנברג הייתה ידועה כתוקפנית וכי רוזנברג התרשל בכך שלא נקט אמצעי זהירות. רוזנברג, המערער, ערער על פסק דין זה מכמה טעמים. ראשית, טען כי אין לייחס לו ידיעה על נטיותיה המסוכנות של הפרה אלא אם כן הוא או עובדו היו מודעים לכך, ונטל ההוכחה בדבר מעמדו של העובד מוטל על התובע. עם זאת, בית המשפט דחה טענה זו וקבע כי במושב מירון, יישוב קטן, סביר להניח שהידיעות על ההתקפות הקודמות של הפרה היו מגיעות לרוזנברג. בנוסף, בית המשפט ראה ברועה שבטיפולו הופקדה הפרה כעובד של רוזנברג, שניתן להשוות את הידע שלו לזה של רוזנברג. שנית, רוזנברג טען כי החלטתו של קליין להיכנס לעדר בידיעה על הסיכונים עולה כדי רשלנות תורמת. בית המשפט דחה הגנה זו, שכן פעולתו של קליין הייתה ניסיון לגיטימי להחזיר את הפרה שלו ולא נבעה מגירוי או התגרות מצדו. בית המשפט גם אישר את הערכת הנזקים של בית המשפט המחוזי, לרבות אובדן הכנסה עתידי, שהיטיבה עם רוזנברג בכך שלא קשרה בין אובדן ההכנסה לנכות הפיזית של קליין. לפיכך דחה בית המשפט העליון את הערעור, ואישר את פסק הדין המקורי. רוזנברג חויב לשלם לקליין פיצויים, בצירוף ריבית והוצאות בסך 2,451 ל"י.