ע"א 7370/06

תקציר

המבקשים ביקשו לעכב את ביצוע ההליכים הנוגעים למימוש משכנתא רשומה על דירת מגוריהם, ובפרט לעצור את פינויים, עד להכרעת בית המשפט בערעורם על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. הדירה המדוברת שועבדה להבטחת הלוואה שנטלו המבקשים מהבנק. לאחר שלא הצליחו להחזיר את ההלוואה, מכרו המבקשים את הדירה לבני זוג, בני הזוג ברדיצבסקי, שנטלו הלוואה מהבנק למימון הרכישה. לאחר מכן שכרו המבקשים את הדירה בחזרה מבני הזוג ברדיצבסקי. משלא עמדו המבקשים בתשלומי השכירות, פתח הבנק בהליכי מימוש משכנתא. המבקשים טענו כי הונו אותם והגישו תביעה. בית המשפט המחוזי פסק נגד המבקשים, וקבע כי הבינו את תנאי הסכמי המכר והשכירות ואף ניסו להונות את הבנק. כתוצאה מכך, מכירת הדירה לבני הזוג ברדיצבסקי נחשבה תקפה, אך המבקשים נרשמו כבעליה, בכפוף למשכנתא הקיימת. המבקשים ערערו על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ובמקביל הגישו בקשה לעיכוב ביצוע, אותו נעתר בית המשפט עד לתגובת המשיבים ולמתן צו ארעי. המבקשים טענו כי הבנק התרשל וכי הם לא היו צד לתיק ההוצאה לפועל. הבנק וכונס הנכסים שמונה התנגדו לבקשה, תוך הדגשת התנהגות המרמה של המבקשים והיעדר אזהרה. בית המשפט, שדן בבקשה בשלב שלאחר שבית המשפט המחוזי דחה את תביעת המבקשים, ציין כי נדרשים "טעמים מיוחדים" למתן סעד זמני. המבקשים נדרשו להוכיח סיכויי הצלחה טובים בערעור והטיה ברורה במאזן הנוחות לטובתם. למרות שסיכויי הערעור לא נראו מבטיחים, בית המשפט נטה לעכב פינויים מבנייני מגורים, מה גם שהמבקשים עשויים לזכות בערעור ולמכור את הדירה בהיעדרם. כפשרה, נעתר בית המשפט לבקשת המבקשים באופן חלקי. הליכי הפינוי עוכבו בכפוף לכך שהמבקשים הפקידו בקופת בית המשפט 35,000 ₪ ועמדו בתשלומי המשכנתא השוטפים. התנאים היו אמורים להתקיים עד 15 בפברואר 2007, וכל אי עמידה בהם תביא לביטול צו השהייה. פסק הדין ניתן ללא צו להוצאות.