עמ"נ 134/07

תקציר

פסק הדין מתייחס לארנונה שגובה עיריית תל אביב-יפו על חניון ושטחים נוספים בקניון גן העיר. בעלי הקניון, שהיו רשומים ככאלה ברישומי העירייה, ערערו על ההחלטה וטענו כי יש לוותר על הארנונה הנגבית בגין שטחי מעבר ותמרון בחניון, שכן הם אינם הבעלים הבלעדיים של שטחים משותפים אלה. עם זאת, מאחר שלא הציגו לעירייה ראיות לבעלים אחרים ולא פעלו בהתאם להליכים הנדרשים לשינוי הבעלות הרשומה, קבע בית המשפט כי הם אכן הבעלים לצורכי מס ולכן דחה טענה זו. הסוגיה השנייה נגעה לבקשת המערערים לאחד את חיובי הארנונה של מחסנים שונים בקניון לכלל חיוב אחד, שיביא לשיעור מס נמוך יותר. המערערים לא מסרו לעירייה את הפרטים הדרושים במועד, ובית המשפט הסכים עם החלטת העירייה כי המערערים לא הוכיחו כי השטחים המדוברים שימשו כמחסנים בתקופה הרלוונטית. בית המשפט דחה גם את הטענה כי מחדלה של העירייה בבדיקת הנכסים באופן מיידי הוא אשם, שכן המערערים לא מסרו את המידע הנדרש. כמו כן, אישר בית המשפט את החלטת ועדת הערר כי טענות המערערים בנוגע לשימוש במחסנים סותרות וכי לא הוכיחו שימוש ממשי באחסנה. בסיכומו של דבר, פסק בית המשפט לטובת העירייה ודחה את הערר, תוך שהוא מורה למערערים לשלם את הוצאות העירייה ושכר טרחת עורך דין.