ת"ק 37611-07-18

תקציר

התובעים, שהיו שוכרים, תבעו את בעל הדירה שלהם, הנתבע, על סך 46,460 ₪ בבית משפט לתביעות קטנות, לאחר שעזבו את הדירה השכורה באופן חד צדדי ועזבו אותה בשל בעיות לא פתורות של עובש ורטיבות בדירה. התובעים טענו כי הנתבעת לא תיקנה את הליקויים בדירה למרות בקשות רבות, אשר היוו הפרת חוזה והצדיקו את החלטתם לסיים את החוזה. הם ביקשו להחזיר את פיקדונם, החזר שכר דירה ופיצוי בגין הוצאות שונות ונזקים לא ממוניים. הנתבעת הכחישה את הטענות והגישה תביעה שכנגד על סך 130 ₪ בגין תשלום יתרת מונה גז ואלימות נפשית והטרדות בלתי פוסקות מצד התובעים. השופט פסק לטובת התובעים, וקבע כי הנתבעת לא גילתה בעיות ידועות של רטיבות ועובש בדירה לפני חוזה השכירות של התובעים, דבר המהווה הטעיה לפי חוק החוזים. זאת ועוד, הנתבעת לא מילאה את התחייבותה לתקן בעיות אלה תוך זמן סביר, כנדרש בחוק השכירות וההלוואות ובהסכם השכירות. השופט קיבל את טענת התובעים כי מצבה של הדירה הפך לבלתי ראוי למגורים, והצדיק את החלטתם לסיים את החוזה. בית המשפט הורה לנתבעת לשלם לתובעים סך של 19,746 ₪, בניכוי 130 ₪ עבור מונה הגז, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד לתשלום. כמו כן חויב הנתבע לשאת בהוצאות המשפט של התובעים, שנפסקו בסך 2,000 ₪, ובשכר טרחת עורך דין בסך 1,800 ₪. התביעה שכנגד והודעות צד ג' נדחו. הנתבעת הייתה אמורה לשאת בהוצאותיהם של שני צדדים שלישיים, מר ליאל ולווט ונס חברה לבניין בע"מ, שנקבעו בסך 800 ש"ח ו-1,500 ש"ח, בהתאמה. כל הסכומים היו אמורים להיות משולמים תוך 30 יום, אחרת הם יצברו הפרשי הצמדה וריבית. על פסק הדין ניתן לערער בבית המשפט המחוזי בלוד תוך 15 יום מיום קבלתו.