ר"ע 22/85

תקציר

פסק הדין מקבל את הערעור ומבטל את רשות ההגנה של המשיבים. המשיבים מצווים לשאת בהוצאות המערערת ביחד ולחוד בסך של 1,000,000 ₪, אשר ייגרמו לה הפרשי הצמדה מהמועד הנוכחי ועד לסילוק בפועל. מקרה זה סובב סביב מושג השטר, המאופיין בהצטלבות של דיני חוזים ודיני קניין, והכללים הייחודיים המסדירים אותם. פסק הדין מניח, מבלי לפסוק, כי ההוראה החלה על תביעות חוזיות משתרעת גם על תביעות שטר. מסקנתו היא כי גם תחת הנחה זו, תביעת שטר חוב דורשת שהחיובים הכספיים יתוקנו כדי להיות תקפים. פסק הדין מדגיש את אופיים הייחודי של השטרות, ומרתיע מקיזוז חיובים בלתי מוגבלים כנגדם, דבר שיחולל מהפכה בגישה הממוסדת בדיני השטרות. כדי לשמור על שלמות השטרות – בדומה לעסקאות במזומן – ולהימנע מניצול לרעה פוטנציאלי, פסק הדין מחזק את הדרישה לחיובים קבועים עבור תביעות קיזוז תקפות. החלטה זו מבקשת לאזן בין השמירה על עקרונות דיני השטרות לבין רדיפת הצדק, ולהותיר את קביעת תחולתו של סעיף 53(א) לדיון עתידי.