תא"מ 3489-11-13

תקציר

פסק הדין מקבל את שתי הטענות נגד הרץ, וקובע כי לחברה חובת ביטוח כלפי התובעים, למרות שאחד הנהגים היה תחת השפעת אלכוהול. זאת משום שההחרגה החוזית הכלולה בחוזה החכירה בין הרץ לנהג אינה מחייבת מבחינה משפטית, ולהרץ אין זכות לשיפוי מהנהג או מבעל הרכב. כמו כן, נהג רכב הרץ אינו זכאי לכל פיצוי מחברת הרץ בגין הוצאות משפט שנגרמו לו במהלך הליך תעבורה. לא ברור אם כלי הרכב של הרץ מבוטחים בביטוח חיצוני או פנימי. עם זאת, מכיוון שהנזק במקרה זה נמוך מ-100,000 ₪, חל ביטוח פנימי. תנאי ביטוח זה זהים לפוליסה הרגילה, שאינה כוללת חריג לנהיגה תחת השפעת אלכוהול. לפיכך, סעיף 11.9.4 בהסכם השכירות, האוסר על נהיגה תחת השפעת אלכוהול, אינו תקף והרץ אחראית לבטח את התובעים. הרץ אינה זכאית לשיפוי מהנהג או מבעל הרכב משום שהסעיף בהסכם השכירות עליו מתבססת דרישה זו אינו חוקי ואינו מחייב. הנהג ברכב הרץ אינו זכאי לכל הגנה או מימון הגנה משפטית מהרץ בהליך התעבורה מכיוון שאין מקור חוקי המחייב חובה זו. הנזקים הנתבעים על ידי התובעים מוכחים וכוללים את סכום התביעה, שכר טרחה שונים והוצאות משפט. הרץ חויבה לשלם פיצויים אלה, כאשר התובעים מקבלים החזר גם עבור הוצאות הודעות הצד השלישי שנשלחו על ידי הרץ. תביעתו שכנגד של מקסים ביקוב, נהג הרכב של הרץ, נדחית, והוא חויב לשלם להרץ 4,000 ₪ עבור הוצאות התביעה שכנגד.