ת"פ 19991-07-20

תקציר

הנאשם הואשם בריבוי סעיפים של הפצת תמונות וסרטונים מיניים של 187 אנשים ברשת ללא הסכמתם, פרסום שירותי זנות והעתקת פרטי כרטיסי תשלום. בית המשפט מצא כי האישום הראשון היווה אירוע בודד למרות ריבוי הקורבנות בשל הדמיון בין האירועים והתוכנית הפלילית הכוללת. עם זאת, האישומים השני והשלישי נחשבו לאירועים נפרדים. מעשיו של הנאשם היו מתוכננים ושיטתיים, תוך גרימת נזק עצום לקורבנות על ידי חדירה לפרטיותם וביזוי פומבי. נשקלו חומרת הנזק החברתי הנגרם כתוצאה ממעשים אלה, מדיניות הענישה הרווחת ונסיבות העבירה. טווח הענישה המתאים לאישום הראשון נקבע על שנתיים עד שש שנות מאסר. באישום השני זה היה חודשיים עד שישה חודשים, ובאישום השלישי זה היה ארבעה עד שישה חודשים. בית המשפט החליט שלא לסטות מהעונש ההולם בשל חומרת העבירות. נסיבות חייו של הנאשם, לרבות הודאתו המוקדמת וההשפעה על משפחתו, נלקחו בחשבון. עם זאת, ההיקף חסר התקדים של מעשיו והצורך בהרתעה הצדיקו עונש חמור. כתוצאה מכך, נגזרו על הנאשם 48 חודשי מאסר בפועל בגין האישום הראשון, מתוכם 10 על תנאי, לצד פיצוי של 3,000 ₪ לכל נפגע. הוא נידון לחודשיים מאסר בגין האישום השני ושישה חודשי מאסר על תנאי בגין האישום השלישי. עונשי המאסר הורו לרוץ ברצף, ובסך הכל נגזרו עליהם 50 חודשי מאסר. בנוסף, בית המשפט האריך את חסימת מספר הטלפון של הנאשם והורה על חילוט והשמדת ראיות דיגיטליות. גזר הדין היה נתון לערעור בתוך 45 יום, ופרסומו הותר תוך צנזורה של זהות הקורבנות והנאשמים.