עת"מ 31613-06-18

תקציר

העותרים, לוי חיים וציפורה, ביקשו לערער על חוקיות החלטת ועדת התכנון המקומית לאשר תוכנית דרך שתפלוש לכאורה לאחוזותיהם הפרטיות. עם זאת, בית המשפט מצא כי עתירתם הוגשה באיחור, שכן הם היו מודעים להסדרי התכנון לחיבור הכביש לפחות מאז שנת 2007, אך לא נקטו צעדים אקטיביים להתנגדות לו עד שנת 2018. בית המשפט הדגיש כי העותרים ויתרו על זכות הערעור בכך שלא ניצלו את הדרכים המשפטיות שנקבעו במועד וכי התנהלותם אינה עולה בקנה אחד עם דרישת הניקיון בהליכים משפטיים. כמו כן, הדגיש בית המשפט את האינטרס הציבורי בחיבורי כבישים בטוחים ומסודרים והכיר בפעולות המנהליות והתקציביות שנקטה המועצה האזורית למימוש התוכנית. השופט דחה גם את טענות העותרים בנוגע להיבטים הקנייניים של התיק, וציין את היעדר הצדדים הנדרשים ואת חוסר הדיוק בטענות העותרים בדבר הפלישה לאדמותיהם. בנוסף, הדגיש בית המשפט כי המצב הנוכחי, עם התקדמות העבודה בשטח, אינו מאפשר להיעתר לסעד המבוקש על ידי העותרים, מה גם שבקשתם לצו מניעה זמני נדחתה קודם לכן. בסופו של דבר קבע השופט כי יש לדחות את העתירה בשל השיהוי בהגשה והמעשה שנעשה תוך הסתמכות על ההחלטה התכנונית. כן חויבו העותרים לשלם לכל אחד מהמשיבים שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט, בסך 30,000 ₪.