רמ"ש 7635-08-20

תקציר

בית המשפט החליט לדחות בקשה לחופשה לצורך ערעור על פסק דין קודם בעניין מזונות זמניים מבלי לבקש את תגובת המשיב. העותר לא עמד במגבלת העמודים לבקשות ותוכנו לא גילה עילה מספקת לערעור. לטענת ערכאת הערעור, החלטת הערכאה הנמוכה יותר בעניין השתכרותם של העותר והמשיב הייתה סבירה והיא לא תתערב במקרה זה. בית המשפט גם לא מצא כל טעות בפסיקות הערכאה הנמוכה יותר בעניין מזונות הקטין, חלוקת הוצאותיו של הקטין וחלוקת הזמן עם הקטינים, אשר שיקפו במידה רבה את הצעותיו של העותר עצמו. בעוד שהעותר טען כי המשיב לא תרם להוצאות הלבוש, המתנות והפנאי של הקטין, בית המשפט מצא כי העדפתו של בית המשפט התחתון את המשיב כהורה המרכזי למטרות אלה הייתה סבירה, במיוחד בהינתן שמדובר בהחלטה זמנית. קביעתו של בית המשפט קמא כי העותר ישלם למשיב 150 ₪ בחודש עבור הוצאותיו האחרות של הקטין נראתה בלתי מוצדקת בעיני ערכאת הערעור, אך הסכום היה זניח מכדי להצדיק עיון מיידי בערעור, במיוחד בהתחשב בזמניותו של פסק הדין ובאפשרות לתוצאה שונה בפסיקת מזונות קבועה. ככלל, בית המשפט הגיע למסקנה כי אין נסיבות חריגות המצדיקות התערבות בהחלטת הערכאה הנמוכה יותר ולכן דחה את בקשת רשות הערעור.