ת"א 67022-06-20

תקציר

פסק הדין מעניק צו מניעה זמני לטובת החברה המבקשת, תוך שמירה על הסטטוס קוו של ההסדר החוזי בין החברה לעירייה בכל הנוגע לפינוי אשפה. במסגרת החוזה, שקיים קרוב ל-60 שנה, שולם על ידי החברה אגרה קבועה לפינוי אשפה, שלטענת העירייה נמוכה משמעותית מהסכום שנקבע בחוק העזר הרלוונטי. העירייה לא ביקשה לבטל את ההסדר קודם לכן. בית המשפט מוצא כי החברה הציגה טענה לכאורה עם נימוקים מוצקים, במיוחד בהתחשב באופי המורכב והמקיף של ההתחייבויות החוזיות בין הצדדים. שאלת המפתח היא האם חוק העזר החדש יוצר "צורך ציבורי" המצדיק את שחרורה של העירייה מחובתה החוזית ללא תמורה. בית המשפט מדגיש כי שחרור העירייה מהחוזה צריך להיות מוצא אחרון, הדורש הוכחת צורך ציבורי חיוני הגובר על הפגיעה בחברה. מאחר שתביעת החברה מעוררת שאלות מהותיות, בית המשפט נעתר לצו המניעה הזמני, בציינו כי נזקי החברה עולים על נזקי העירייה. צו המניעה שומר על ההסדר הקיים לפיו החברה משלמת 8,500 שקל בחודש עד לקבלת החלטה אחרת. בית המשפט מורה לחברה להפקיד עמלות שלא שולמו בחשבון נאמנות וממשיך את צו המניעה המותנה בתשלומים אלה. העירייה רשאית לבקש כל שינוי הנוגע לכספים. ההחלטה מתקבלת ללא נוכחות הצדדים וההוצאות שמורות לדיון בתיק העיקרי.