ע"א 4619/15

תקציר

במקרה שלפנינו, הערעור התקבל, תוך שהוא הופך את החלטתו הקודמת של בית המשפט המחוזי בעניין העברת זכויות רכושיות בהסכם גירושין. הסוגיה המרכזית נסובה סביב פרשנותו של סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל, שמטרתו להגן על הנושים על ידי ביטול מענקי רכוש שניתנו על ידי חייבים בתנאים מסוימים לפני פשיטת רגל. בית המשפט קבע כי העברת הזכויות הרכושיות שביצע החייב למשיב בהסדר גירושין אינה עומדת בקריטריונים של חריג תקף לפי סעיף 96(ג)(2). נקבע כי המשיבה לא פעלה בתום לב, שכן הייתה מודעת למאבקיו הכספיים של החייב ולחובותיו, העלולים לפגוע בנושים. מודעות זו פוסלת את תביעתה להגנה לפי סעיף זה, למרות ההתייחסות להסכם כניסיון אמיתי להסדר קנייני. פסק הדין חייב את המשיב להשיב את חלקו של החייב בתמורה ממכירת הדירה לעיזבון פשיטת הרגל, בניכויים בגין שכר טרחה וחובות שונים. פסק הדין הדגיש את עקרונות תום הלב וההגינות, וקבע כי יש לבחון העברות נכסים בתיקי פשיטת רגל כדי למנוע מניפולציות ויתרונות בלתי צודקים על פני הנושים. ההחלטה עומדת בניגוד לנסיבות מיוחדות ממקרים קודמים, וקובעת את הצורך בהערכה קפדנית של פעולות הצדדים וידיעתם בעת קביעת תוקפם של מענקי רכוש בהקשרי פשיטת רגל.