עת"מ 31219-10-20

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את העתירה המנהלית המדוברת מכמה טעמים. ראשית, חלק מהסעדים המבוקשים בעתירה, כגון הכרזה על דיונים מסוימים כבלתי חוקיים, הפכו תיאורטיים שכן הדיונים כבר התקיימו עד למועד הגשת העתירה. שנית, העתירה נחשבת מוקדמת מדי, שכן העותר לא מיצה את כל ההליכים הנדרשים טרם הגשתה. על החלטות הוועדה לפי סעיפים 77 ו-78 לחוק התכנון והבנייה ניתן לערער בפני המועצה הארצית, דבר שטרם נעשה. ככלל, בית המשפט אינו מתערב בהחלטות רשויות התכנון עד לסיום הליך התכנון וקבלת החלטה סופית. העתירה, שהוגשה בשלב מוקדם של הליכי התכנון, מבקשת לעצור את הדיונים בטרם יתקיימו. עם זאת, בית המשפט הבהיר כי לא ניתן לערער על החלטות ביניים של גופים מנהליים באמצעות עתירה מנהלית, והמועד המתאים לביקורת שיפוטית הוא לאחר קבלת החלטה סופית. יתר על כן, גם הסעדים המבקשים למנוע מגורמים מסוימים להגיש את התכנית מוקדמים מדי, שכן התכנית עצמה טרם הוגשה. כן ביקשה העותרת סעד שאינו מותר, בניסיון למנוע מרשויות מקומיות להגיש תכנית. היקפה המופרז של העתירה, לרבות בקשות רבות שלא נדונו, הביא לכך שהמשיבים חויבו בהוצאות ניכרות, בהן חויבה העותרת.