ע"ע 701/07

תקציר

בפסק הדין התייחס בית המשפט לחובתה של חברה לקיים שימוע לפני פיטורי עובד. עקרון תום הלב, המושרש בפסיקה, מחייב מעסיקים לתת לעובדים הזדמנות להשמיע את טענותיהם לפני פיטורים, ובכך להקל על קבלת החלטות מושכלת. למרות שחובה זו חלה בתחילה על המגזר הציבורי, כיום היא חלה על מעסיקים פרטיים. עם זאת, החובה אינה מוחלטת; הוא נועד להעריך את ההצדקה המהותית לפיטורים, וניתן להתאימו בהתאם לנסיבות. המקרה עסק בסטודנט שהועסק באבטחה לתקופה שנקבעה מראש, ללא חוזה רשמי המציין מסגרת זמן זו. הראיות הראו כי החברה האריכה מדי פעם את העסקתה מעבר לשנתיים, מה שמצביע על כך שהיה צריך לקיים שימוע כדי לבחון את המשך העסקתה. העובד קיבל פיצוי של 5,000 שקל בגין אי קיום שימוע, המשקף שכר של כשלושה חודשים. בית המשפט החליט שלא לשנות סכום זה בהתחשב בפרטי המקרה. החברה לא מסרה הודעה מוקדמת לפיטורים כנדרש, דבר המצדיק את פיצויי העובד. באשר להפרשות לפנסיה, נקבע כי תשלומי משמרות נוספים אינם מהווים חלק מהשכר הרגיל ולכן אינם מחייבים הפרשות לקופת מבטח. בית המשפט דחה את הטענות בדבר תשלום שעות נוספות ופיצוי בגין החמצת הפסקות, ותמך בעמידת החברה בכללים ובהסכמים קיבוציים. כמו כן נדונו הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, תוך שמירה על פסקי הדין המקוריים. בסופו של דבר, בית הדין דחה את ערעורו של העובד אך קיבל חלקית את ערעור החברה, והבהיר כי אין צורך בהפרשות למשמרות נוספות, ודחה את ערעורי שני הצדדים בעניין ההוצאות, ובחר שלא להעמיס על העובד הוצאות.