ת"א 13025-05-23

תקציר

לאחר ששקלה בכובד ראש את הטיעונים שהציגו הצדדים, קבעה השופטת בלהה טולקובסקי כי יש לדחות את הבקשה לביטול פסק הבוררות. השופט פירט את הסיבות להחלטה זו, והתייחס לעילות הביטול לכאורה. ראשית, השופט דחה את הטענה כי הבורר לא הכריע באחד העניינים שהוגשו לפסק דינו, כאמור בסעיף 24(5) לחוק הבוררות. השופטת הדגישה כי היעדר תשובה מפורטת לכל אחת מהטענות אינו מהווה אי הכרעה בעניין. פסק הבורר היה מסמך מקיף בן 37 עמודים שהתייחס כראוי לטענות העיקריות שהציג המבקש. באשר לטענה כי פסק הבוררות נוגד את תקנת הציבור, כאמור בסעיף 24(9) לחוק הבוררות, ציינה השופטת כי טענה זו הוצגה בצורה חלשה וחסרה הבהרה. השופט חזר על פרשנותה המצמצמת של עילת ביטול זו, וקבע כי היא שמורה למקרים חריגים שבהם פסק הבוררות סותר עקרונות יסוד חברתיים ומשפטיים. מאחר שהמקרה הנוכחי עסק בסכסוך כספי ותוכן פסק הבוררות לא פגע בערכי יסוד כלשהם, קבע השופט כי טענה זו מופרכת. השופט דחה גם את הטענה לעיוות דין, והדגיש כי העילות לביטול פסק בוררות מוזכרות במפורש בסעיף 24 לחוק הבוררות. טיעוני הערעור, הסביר השופט, אינם עילה תקפה לביטול פסק בוררות. לסיכום, אישר השופט טולקובסקי את פסק הבוררות המשלים שניתן ביום 19.3.2023, והורה למבקש, ינושבסקי, לשאת בהוצאות המשיב, זמיר לוי, בסך 20,000 ₪. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 20.7.2023, והמזכירות הונחתה להודיע על כך לבאי כוח הצדדים.