ע"א 438/90
פסק-דין עליון
תקציר
במקרה משפטי סבוך זה, הערעור התמקד בשאלה האם מעסיק יכול לנכות את הפרשי ההצמדה והריבית על ניכויי מס במקור שהועברו באיחור ממשכורות העובדים. בית המשפט העליון, בדעת רוב, הגיע למסקנה כי בעוד שסכומי המס בפועל שלא נוכו או הועברו בזמן יכולים להיחשב כהוצאות, הפרשי ההצמדה והריבית בדרך כלל אינם ניתנים לניכוי כאשר אינם משולמים מיד. המקרה בחן תרחישים שבהם המעסיק ניכה מס אך התמהמה בהעברתו, ותרחיש שבו המס כלל לא נוכה. הובהר כי הצמדה וריבית אינן עונשיות אלא נועדו לשמור על ערכו הריאלי של החוב המקורי. במצבים בהם המעביד מפר ביודעין את חובת הניכוי במקור, לא ניתן לנכות את ההצמדה והריבית. עם זאת, אם יש מחלוקת אמיתית עם רשויות המס, ניכויים עשויים להיות מותרים. ההחלטה הדגישה כי באופן עקרוני, מעסיק לא צריך ליהנות מדחיית תשלומי מס, שכן הדבר עלול להוביל לרווחים כספיים מופרזים או להטבות מס לא מכוונות. בעוד הנשיא ברק התנגד והדגיש את צמצום כפל המס, בית המשפט העדיף בדרך כלל צעדים שיבטיחו שמעסיקים יעמדו בחובות המס שלהם באופן מיידי.
חקיקה מקושרת
ע"א 438/90 פקיד שומה, חיפה נ' הד הקריות בע"מ, בבית-המשפט העליון בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים, [29.12.1997], עליון (29.12.1997)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.