ע"ע 42097-12-11

תקציר

בערעורים על פיטוריה של גב' טניה חורי על ידי חברת רותם אמפרט נגב בע"מ, נקבע כי פיטוריה לא היו קשורים להריונה, כפי שנטען בתחילה. עם זאת, התהליך שנקטה החברה היה פגום. נמצא כי החברה הפרה את חוק עבודת נשים בכך שלא החזירה את גב' חורי לעבודה במהלך 60 הימים המוגנים בחוק לאחר חופשת הלידה ובכך שהוציאה הודעת פיטורים במהלך תקופה מוגנת זו. החברה טענה כי חוסר שביעות רצונה מתפקודה של גב' חורי מצדיק את פיטוריה, עמדה שבית המשפט מצא כי אינה מספיקה כדי לסתור את ההגנות החוקיות. בית המשפט המחוזי דחה תחילה את הפיצוי הכספי המשמעותי של גב' חורי, ופסק לה רק 20,000 ש"ח על כך שלא הושבה במהלך 60 הימים. בערעור הכיר בית הדין בהפרות נוספות, ובפרט בהיעדר דיון כדין לפני החלטת הפיטורים הסופית. בית הדין לערעורים הגדיל את הפיצוי ל-30,000 ₪, הן בהתחשב במחדלים הפרוצדורליים והן ברציפות העסקתה ושכרה למרות הפיטורים התלויים ועומדים. ערעורה של החברה נדחה על הסף, ובכך חיזק את החובה החוקית להקפיד על הגנות המוקנות מכוח חוק עבודת נשים, לרבות הבטחת הגינות פרוצדורלית בפיטורים וכיבוד תקופת ההשתלבות המוגנת בעבודה לאחר חופשת הלידה. ככלל, ההחלטה הדגישה את הצורך של מעסיקים לעמוד בכל היבטי דיני העבודה, במיוחד בכל הנוגע לפיטורי עובדות בהריון.