ע"פ 8780/16

תקציר

הוגש ערעור על גזר הדין שנגזר על מטפלת שתקפה את הקשישה בה טיפלה. המערערת הודתה בתקיפת חסר ישע, ועמדה בפני הסדר טיעון שיביא לגירושה לאחר ריצוי עונשה. באירוע זה האכילה המערערת את ר.ו., מטופלת משותקת שאיבדה גם היא את דיבורה, ולאחר מכן תקפה אותה. תקיפה זו, שתועדה בתקליטור שהוגש כראיה, כללה הכאה בפניה של ר.ו., איום לשבור את ידיה וצעקות שיהרוג אותה. בית המשפט המחוזי הכיר בהסדר הטיעון של המערערת, בקבלת אחריותה, בעברה הנקי ובנסיבותיה האישיות הקשות, ובסופו של דבר גזר עליה 10 חודשי מאסר בפועל, ולאחר מכן מאסר על תנאי, המצוי בקצה התחתון של טווח הענישה שבין 10 ל-30 חודשים. המערער סבור כי עונשו של בית המשפט שגוי ויש להפחיתו. מנגד, טוען המשיב כי העונש הולם, תוך הדגשת חומרת העבירה והצורך בהרתעה. לאחר בחינת הטיעונים ופסקי הדין הרלוונטיים, החליטה ערכאת הערעור שלא לקבל את הערעור. הם מסכימים כי עונש של עשרה חודשי מאסר הוא הולם, בהתחשב באופיו המתועב של העבירה, הצורך בהרתעה ונסיבותיו האישיות של המערער. בית המשפט מוצא כי למרות שהעונש חמור, הוא מוצדק, והמערערת נדרשת להתחיל לרצות את עונשה במועד קצוב.