ת"א 30613-03-11

תקציר

התובעת, חברת שלטי חוצות, תבעה שני נתבעים – חברת שלטי חוצות נוספת (הנתבעת מס' 1) והמנכ"ל שלה (הנתבעת מס' 2) – בגין השחתת אתר שלטי החוצות של התובעת שלא כדין וניכוס לקוחותיו. התובעת טענה כי העירייה נתנה לה אישור להציב שלטי חוצות באתר לפני כעשור וכי יש לה הסכמים תקפים עם לקוחות לשטחי פרסום. הנתבעים טענו כי הם הבעלים החוקיים של הקרקע עליה הוצבו שלטי החוצות והשכירו אותה לנתבעת מס' 1 לצרכיה בשלטי חוצות. הם גם הכחישו שהשחיתו את שלטי החוצות של התובעת וטענו כי התובעת עצמה הרסה אותם. בית המשפט פסק לטובת התובעת, וקיבל את גרסתה לאירועים. בית המשפט קבע כי הנתבעים לא הצליחו לשכנע את בית המשפט כי הם אינם אחראים להרס אתר שלטי החוצות של התובעת. מהראיות עולה כי לנתבעים היה אינטרס מובהק להסיר את שלטי החוצות של התובעת ואף הודיעו ללקוחות התובעת כי האתר יועבר לבעלותם. כמו כן, בית המשפט מצא כי התובעת קיבלה אישור מהעירייה להפעיל את אתר שלטי החוצות והשכירה אותו כדין ללקוחות, לרבות לעירייה עצמה. לפיכך, הגיע בית המשפט למסקנה כי השחתת שלטי החוצות על ידי הנתבעים הייתה בלתי חוקית. עם זאת, בית המשפט לא קיבל את מלוא סכום הפיצויים שתבע התובע, שכן לא הביא ראיות מספיקות להפסד. תחת זאת, בית המשפט העריך את נזקי התובעת, לרבות עלות הייצור וההתקנה של שלטי החוצות, אובדן הכנסות, פגיעה במוניטין ועוגמת נפש, והעמיד את סך הפיצוי על 570,000 ₪. הנתבעים חויבו לשלם סכום זה ביחד ולחוד, בצירוף הוצאות התובע ושכ"ט עו"ד בסך 30,000 ₪.