ע"ו 10890-06-20

תקציר

פסק הדין דן בבריאותו הנפשית של המשיב, הסובל מסכיזופרניה פרנואידית, ובהחלטות הנוגעות לאשפוזו. למשיב היסטוריה של התנהגות אלימה ואשפוזים מרובים. הוועדה הפסיכיאטרית המיוחדת והוועדה הפסיכיאטרית המחוזית קיימו דיונים כדי לקבוע את דרך הפעולה הראויה. פסק הדין משרטט את עברו של המשיב כחולה נפש, ניסיונותיו לפגוע בבני משפחתו וצווי בית המשפט הקודמים הנוגעים למצבו, לרבות צו אשפוז עדכני. הדיונים התקופתיים בוועדות נועדו להעריך את התקדמותו של המשיב. בעוד מצבם השתפר מוקדם יותר, הידרדרות לאחרונה הובילה לאשפוז מרצון. הוועדה המיוחדת, המורכבת משופט, פסיכיאטר וקרימינולוג, בחנה את המקרה והמליצה לפסיכיאטר המחוזי לשקול הוצאת צו אשפוז חדש בשל הסיכון שהמשיב מהווה לעצמו ולאחרים. עם זאת, הפסיכיאטר המחוזי החליט שלא לעשות זאת, מתוך אמונה שהצו הנוכחי מספיק. פסק הדין קובע כי לוועדה המיוחדת צריכה להיות סמכות להעריך מחדש את מצבו של המשיב ולהורות על אשפוז במידת הצורך, גם ללא הפרה של הצו הקיים. זאת, כדי להבטיח את ההגנה על הציבור ועל המשיב עצמו. פסק הדין מדגיש את הצורך בגוף אחד שינהל את התיק ומחליט כי על הוועדה המיוחדת לקיים דיון חדש בהקדם. עד אז, המשיב יישאר מאושפז לפי הצו הנוכחי. הערעורים שהגיש המשיב, בבקשה לביטול הצו, נדחים.