ת"א 35997/08

תקציר

התובע, הנרי בן דוד, נהג מונית ובעל מונית סקודה פאביה, ביטח את מוניתו אצל הנתבעת, הראל חברה לביטוח בע"מ, מפני סיכונים מסוימים, לרבות גניבה, במסגרת פוליסה שהייתה בתוקף מיום 1.7.2006 ועד ליום 30.6.2007. הפוליסה כללה חריג הקובע כי המבטח לא יהיה אחראי לגניבת הרכב המבוטח על ידי עובד המבוטח או כל אדם שקשר קשר עם המבוטח או עובדו לגנוב את הרכב. חריג זה הודגש בפוליסה. מוניתו של התובע נגנבה על ידי הנתבע מס' 3, אריק אליאס, שהתחזה לנהג שכיר פוטנציאלי. התובע דיווח על הגניבה למבטחת הנתבעת, אך תביעתו נדחתה על יסוד החריג האמור. התובע טען כי לא קיבל העתק מהפוליסה ולא היה מודע לחריג, וכי הנתבעים התרשלו בכך שלא הסבו את תשומת לבו אליה. בית המשפט פסק לטובת הנאשמים. בית המשפט קבע, כי החריג חל משום שהנתבע מס' 3 היה עובד, שכן התובע מסר לו את מפתחות המונית והקוד לצרכי עבודה, מתוך אמונה שיוכל להתחיל לעבוד כנהג שכיר. עוד קבע בית המשפט כי הנתבעים לא התרשלו משום שהחריג צוין במפורש בפוליסה והיה על התובע לקרוא ולצפות ממנו להבין אותו. בנוסף, מאחר שמדובר בפוליסה מחודשת והחריג הופיע בפוליסות קודמות, התובע היה מודע או היה עליו להיות מודע לקיומה. זאת ועוד, המבטח מילא את חובתו להדגיש את החריג, ואי קריאת הפוליסה על ידי התובע לא פטרה אותו מחובתו להיות מודע לתנאיה. בית המשפט דחה את תביעת התובעת לנזקים תוצאתיים, שכן אלה לא כוסו בפוליסה, וכן דחה את ההודעה לנתבעת 3. כל צד חויב לשאת בהוצאותיו, ופסק הדין נגד הנתבע מס' 3 נותר בעינו.