ת"פ 16446-10-14

תקציר

הנאשם הואשם במספר עבירות, בהן חבלה בכוונה מחמירה, נשיאת נשק שלא כדין והחזקת נשק שלא כדין, הנובעות מאירוע שהתרחש ביום 27.9.2014, בו נורה ונפצע על ידי הנאשם, תושב ג'נין שביצע עבודות סלילה בכפר כאבול. המתלונן אושפז עם שברים ופציעות בראשו ובידו הימנית. הראיות המרכזיות שהציגה התביעה כללו את הודעותיו של הנאשם עצמו במשטרה, שקשרו אותו בירי. תחילה טען כי רכש את הנשק מהמתלונן ורצה להחזירו לו, אך סורב. לאחר מכן ירה הנאשם במתלונן לאחר שהאחרון התקרב אליו עם פטיש. עם זאת, בעדותו הכחיש הנאשם כל מעורבות באירוע הירי וטען כי התבקש על ידי אדם זר למסור נשק לשוטרים. התביעה זימנה גם כמה עדים, בהם המתלונן, שלא זכר את האירוע, ועבד אל-רחים ריאן, עד עוין שמסר הצהרות סותרות. ריאן סיפר תחילה למשטרה כי ראה צעיר נכנס לחצר הבית שבו עבד המתלונן ויורה בו, אך בהמשך חזר בו מגרסה זו בבית המשפט. בית המשפט מצא את הנאשם אשם בכל הסעיפים. היא העדיפה את הודעתו הראשונית של העד ריאן במשטרה על פני עדותו, ומצאה אותה מתיישבת יותר עם הראיות האחרות. בית המשפט שקל גם את גרסאותיו המתפתחות והסותרות של הנאשם לאירועים, ומצא את עדותו כבולה ובלתי אמינה. יתר על כן, הראיות הפיזיות והפורנזיות, כולל ניתוח DNA וכתמי דם, תמכו בטענת התביעה. בית המשפט הגיע למסקנה כי הנאשם ירה במתלונן וגרם לו חבלה חמורה בכוונה להטיל בו מומים או לפגוע בו קשות. השופט הרשיע את הנאשם בחבלה בכוונה מחמירה ובהחזקה ונשיאת נשק שלא כדין, כפי שנטען בכתב האישום. פסק הדין ניתן ביום 23.3.2015 בנוכחות הצדדים.