דב"ע נב/6 - 4

תקציר

פסק הדין מתייחס לתביעה בין טלרד לבין עובדיה המיוצגים על ידי ארגון עובדים, בנוגע לפרשנותו וביצועו של הסכם עבודה קיבוצי. פסק דינו של בית משפט קמא כלל ארבעה חלקים: תיקון התנהלותה העתידית של טלרד בסכסוך הקיבוצי, העברת הסכסוך ל"מנגנון יישוב סכסוכים", דחיית בקשת העובדים למתן צו הצהרתי זמני ועיכוב שמיעת תביעות אישיות. בערעור קבע בית המשפט כי לבית משפט קמא יש זכות לתקן את עתירת טלרד כך שתכלול את כל השאלות שבמחלוקת. לאחר מכן בחן בית המשפט האם היה על בית משפט קמא להעביר את הסכסוך למנגנון ליישוב סכסוכים, וקבע כי מאחר שטלרד הגדירה תחילה את הסכסוך כ"סכסוך משפטי", אין לאפשר לה לשנות את אופיו ולהעבירו למקום אחר. תחת זאת, היה על בית הדין לעבודה להפעיל את שיקול דעתו ולהעניק סעד הצהרתי או צו מניעה. זאת ועוד, בית המשפט מצא כי יש לדחות את בקשתה של טלרד לתקן את עתירתה בעילה של תום לב, שכן טלרד כבר אפיינה את הסכסוך והיה עליה לדבוק בדרך הפעולה שנבחרה. בית המשפט התייחס גם לשיקול דעתו של בית משפט קמא במתן הסעד וקבע כי היה עליו לשקול האם יש מקום להעניק לטלרד את הסעד המבוקש בנסיבות העניין. בסופו של דבר התקבל הערעור, ופסק דינו של בית משפט קמא בוטל, תוך מתן הוראה לחדש את הדיון בסכסוך הקיבוצי ובתביעות הפרטניות.