סע"ש 22674-03-15

תקציר

פסק הדין דן בתוקפו של הסכם פשרה שנחתם בין עובד למעסיק ופוסק לטובת העובד, וקובע כי ההסכם עליו חתם העובד בשפה העברית, שפה שאינו יודע קרוא וכתוב, אינו תקף. טענת העובד כי צו ההרחבה בענף הבנייה חל על יחסיו עם המעסיק הנתבע מאושרת על בסיס עיסוקו של המעביד ותפקידו של העובד. בית הדין פוסק לטובת העובד גם בעניין החלת חוק שעות עבודה ומנוחה, מטיל את נטל ההוכחה על המעסיק וקובע כי תפקידו של העובד לא היה ניהולי או בעל אמון מיוחד, ולכן הוא זכאי לגמול בגין עבודה בשעות נוספות. תביעות העובד בגין הפרשי שכר, דמי חופשה, שי לחגים, דמי הבראה ופיצויים בגין היעדר הפרשות לפנסיה מתקבלות כולן באופן חלקי, כאשר המעסיק לא סיפק ראיות מספקות לתשלומים שבוצעו או הפריך את חישובי העובד. תביעתו של העובד בגין ליקויים לא מפורטים בתלושי השכר מאושרת באופן חלקי, כאשר בית המשפט פוסק לו פיצויים בסך 5,000 שקל, ותביעתו בגין אי הפרשות לקרן השתלמות מאושרת אף היא, כאשר המעסיק חויב לשלם 8,595 שקל. עם זאת, טענות העובדת בגין עוגמת נפש ופיצוייה של הלנה נדחות בשל מחלוקת כנה בין הצדדים. המעסיק נדרש לשלם לעובד את הסכומים המחושבים בתוספת ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה. בנוסף, המעסיק נדרש לכסות את שכר טרחת עורך הדין של העובד, בסך 10,000 ₪. פסק הדין מסתיים בהתוויית זכות הערעור ומתן מועד פסק הדין.