ע"א 215/04

תקציר

המשיב הנפיק למערערת בשנת 1996 אישור על היעדר חובות על נכס, עליו הסתמכה המערערת בעת מכירת הנכס בשנת 2004. אולם, כאשר ביקשה המערערת תעודה דומה לרישום הנכס על שם הקונה, דרש המשיב תשלום היטל ביוב בסך 19,000 ₪, בטענה שנפלה טעות בשנת 1996. המערערת טענה כי החוב התיישן וכי המשיב הציג מצג שווא, וביקשה לבטל את הדרישה. המשיב טען כי תקופת ההתיישנות היא טענה פרוצדורלית בלבד ולא ניתן לעשות בה שימוש פוגעני על ידי המערער. בית המשפט הסכים וציין כי החוב עדיין קיים באופן מהותי, למרות טענת ההתיישנות הפרוצדורלית, וכי טעותו של המשיב בשנת 1996 הייתה טעות טכנית שמותר לו לתקן. בית המשפט דחה גם את טענת המצג המוטעה של המערערת, בקובעו כי המערערת יכלה לברר בנקל חובות חדשים טרם מכירת הנכס, וכי מאזן המחדלים בין הצדדים אינו מצדיק את ביטול הדרישה. באשר לאירוע המס, קבע בית המשפט כי בעוד שהאירוע המפעיל את היטל הביוב הוא השלמת מערכת הביוב, דרישת התשלום מפעילה את השעון לתשלום ההיטל. מאחר שדרישת התשלום הוגשה בשנת 2004, ההיטל לא התיישן והערעור נדחה. המערערת חויבה לשלם הוצאות ושכר טרחת עורך דין למשיב.