סע"ש 11197-10-19

תקציר

התובע, שעבד אצל הנתבעת כחמישה חודשים, טען כי פוטר שלא כדין בשל אי נכונותו לעבוד בשבתות ונטייתו המינית, ודרש פיצוי בסך 300,000 ₪. עוד טען כי פיטוריו היו בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, וביקש פיצוי נוסף בגין עוגמת נפש, חוסר תום לב ופיטורים שלא כדין. הנתבע הכחיש את הטענות והגיש תביעה שכנגד, בדרישה לפיצוי בגין אי מסירת הודעה מוקדמת להתפטרות התובע, תשלום עבור תשעה ימי עבודה והחזרת כל המסמכים השייכים לנתבע שהיו ברשותו של התובע, בצירוף איסור שימוש בהם. בית המשפט לא מצא כל הצדקה לטענות התובע. בית המשפט קבע כי התובע התפטר ולא פוטר, שכן מהראיות עולה כי הנתבעת עשתה מאמצים לשכנעו לחזור לעבודה לאחר השיחה ביום 11.7.2019, אותה תפסה התובעת כפיטורים. עוד קבע בית הדין כי סירובו של התובע לעבוד בשבתות לא היה הסיבה לניתוק יחסי העבודה שלו, שכן הוא לא הביא כל ראיה לתמיכה בטענה זו, והיא סותרת את עדותו שלו ואת הסברו של הנתבע לעבודה בשבת. באשר לתביעה שכנגד, הורה בית המשפט לתובע להחזיר את כל המסמכים השייכים לנתבע שהשיג לצורך ההליך המשפטי. עם זאת, בית המשפט דחה את בקשות הנתבעת לפיצוי בגין היעדר הודעה מוקדמת ותשלום עבור תשעת ימי העבודה, שכן הנתבעת לא התכוונה לנכות סכומים אלה משכרו של התובע בעת התפטרותו, ולא הייתה הצדקה לניכוי רטרואקטיבי. משכך, נדחתה תביעת התובעת במלואה, וכך גם התביעה שכנגד, למעט צו החזרת המסמכים. התובע חויב לשאת בהוצאות המשפט ובשכר טרחת עורך הדין של הנתבע, בסך 10,000 ₪, שישולמו בתוך 30 יום.