רע"פ 7153/99

תקציר

בית המשפט העליון אישר את הרשעתו של קצין משטרה (המערער) בשיבוש הליכי משפט והדחה בחקירה. המערער, שנפצע בקטטה במועדון, שיקר לגבי האירוע כדי להימנע מחשד שעבד במקום ללא היתר. הוא שכנע עמית לאמת את גרסתו השקרית במהלך חקירתו במשטרה. בית המשפט ציין כי החוק הישראלי מחייב השתתפות אמת בהליכים משפטיים, ורואה בכך חובה משפטית מעבר לחובה מוסרית בלבד. למרות שמערכת המשפט הישראלית אינה מחמירה בענישה על כזבים בחקירות משטרה, שקרים שנועדו לשבש את המשפט יכולים בכל זאת להוות שיבוש, כהגדרתו בסעיף 244 לחוק העונשין. בית המשפט מצא כי מעשיו של המערער, שהונעו מחשש להשלכות מקצועיות, נעשו מתוך מודעות לכך ששקריו עלולים להכשיל את החקירה, תוך סיפוק היסוד הנפשי הנדרש לשיבוש. כמו כן, שידול המערער את עמיתו למסור עדות שקר עמד בתנאי ההדחה בחקירה לפי סעיף 245(א). האסטרטגיה המשפטית של המערער טענה לצורך בכוונה מיוחדת; עם זאת, בית המשפט קבע כי די בציפייה להסתברות כדי לעמוד בתנאי הכוונה, במיוחד במקרים בהם מעשיו של הנאשם מאיימים מטבעם על תקינות הליכי הצדק. בהתאם לכך, דחה בית המשפט את הערעור, ואישר את העונשים שהוטלו על ידי ערכאות נמוכות יותר, שכללו קנסות ומאסר על תנאי, תוך הדגשת עדיפותה של מערכת המשפט בשמירה על טוהר המידות והליך הצדק.