רע"פ 1773/04

תקציר

במקרה זה הואשם המבקש בעקיפה בדרך פנויה, עבירה על תקנה 47(ד). במהלך משפטו בבית המשפט לתעבורה הודה המבקש כי חלף על פני משאית בעלייה בעת שרכב אחר התקרב, אך טען כי לא גרם להפרעה. בתחילה הוזהר המבקש מפני ההשלכות של אי הופעה, אך בהמשך החמיץ את הדיון, בטענה ששכח את התאריך. בעקבות זאת הוא הורשע שלא בפניו, נקנס ב-750 שקל ורישיון הנהיגה שלו הותלה לשלושה חודשים. לאחר שבקשתו לבטל את פסק הדין נדחתה הן על ידי בית המשפט לתעבורה והן על ידי בית המשפט המחוזי, הוא ביקש רשות ערעור. בית המשפט לא מצא הצדקה להיעדרותו, תוך שהוא מפנה לתקדימים משפטיים הקובעים כי שכחה אינה עילה מספקת לביטול פסק דין שניתן שלא בפניו. המבקש נחשב כמי שניתנה לו הזדמנות להופיע ולהשתתף בהגנתו, וערעורו לא נקבע כנחוץ כדי למנוע עיוות דין. יתר על כן, המערכת המשפטית תומכת בדרך כלל בשמירה על הסדר ובקיום דיונים מתוכננים כדי למנוע עומס מופרז על משאבים ציבוריים ומשפטיים. לפיכך, הבקשה למתן רשות ערעור והבקשה לעיכוב ביצוע נדחו, דבר המחזק את הציפייה כי הנתבעים יהיו מודעים לחובותיהם החוקיות ולמועדי המשפט.