ת"א 64968-11-20

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את התביעה שהגיש התובע נגד הנתבע בגין לשון הרע לפי חוק איסור לשון הרע. התביעה נסובה סביב פרסום ששיתף הנתבע בקבוצת רשת חברתית, שלטענת התובע מהווה לשון הרע במובנו הטבעי. נקודת המחלוקת העיקרית בין הצדדים נוגעת לפרשנות המדויקת של הפרסום, שנכתב ברוסית. התרגומים שהוצגו על ידי שני הצדדים שונים מאוד, ומכיוון שהמתרגמים עצמם לא הגיעו לבית המשפט, השופט לא יכול היה לוודא איזה תרגום מדויק יותר. השופטת קבעה כי התובעת לא עמדה בנטל ההוכחה בנוגע לתוכן הפרסום, ולכן לא הצליחה להוכיח כי מדובר בלשון הרע. גם אם בית המשפט היה מקבל את תרגומו של התובע, עדיין הפרסום לא היה נחשב לשון הרע. הביטויים בהם השתמשה הנתבעת, אף שאינם מחמיאים, אינם משפילים או משפילים את התובע עד כדי לשון הרע, במיוחד בהתחשב בהקשר בו נאמרו. זאת ועוד, הפרסום מהווה במידה רבה תיאור עובדתי של אירועים שהובילו לעימות בין התובע להורים אחרים בגן שעשועים לפעוטות, ועל כן הוא מוגן בסעיפים 14 ו-15 לחוק איסור לשון הרע כפרסום אמת וכביטוי שנעשה בתום לב כדי להגן על האינטרס האישי הלגיטימי של הנתבע. השופטת הדגישה כי ביקורתה של הנאשמת, אף שהייתה חריפה, נותרה בגדר הסבירות, ולא חרגה מהתחום הנדרש להגנה על האינטרס שלה. אשר על כן, התביעה נדחית, והתובע חויב לפצות את הנתבע בגין הוצאות משפט בסך 11,000 ₪.