ע"א 10744-06-15

תקציר

פסק הדין דן בנימוקים לדחיית תביעת המערער נגד הבנק. ראשית, המערערת לא העלתה את הטענות שהוצגו בתביעתה במהלך הליכי ההוצאה לפועל, ועל כן היא מנועה מלעשות כן כעת. שנית, החלטה קודמת שהתבססה על הסכמת המערער מהווה חסם פרוצדורלי, שכן ניתן לה תוקף של דין והמערער לא ערער עליה. שלישית, אין עילה משפטית לדרישת המערערת לפרוע רק את החוב בפיגור; החוקים אליהם היא מתייחסת אינם רטרואקטיביים ואינם חלים על עניינה. בנוסף, הבנק נתן למערערת ארכות מרובות לסילוק חובותיה, אך היא לא ניצלה את ההזדמנויות. גם טענת המערערת כי הבנק היה צריך לאפשר לה לפרוע את החוב לאחר ביטול העיקול שהטיל עו"ד קובלר ביום 18/03/2003 אינה נתמכת, שכן בית משפט קמא לא מצא כל ראיה לכך שהמערערת או הבנק היו מודעים לביטול. השופטת אינה מוצאת טעם לדון בטענותיה האחרות של המערערת וממליצה לדחות את הערעור, המקובל על חבריה. אשר על כן, הערעור נדחה והמערער נדרש לשאת בהוצאות הערעור למשיב.