בש"א 12242/08

תקציר

התובעת ביקשה למחוק חלקים מתצהירי הנתבעים, בטענה שהם חורגים מתחום המחלוקת, וכן ביקשה ארכה להגשת תצהירי עדים מרכזיים משלהם. השופטת דחתה את הבקשה והורתה רק על מחיקת סעיפים 79-74 לתצהיר נאשם 2, יחד עם נספחים 37-36, בשל הרלוונטיות הקלושה שלהם והמידע הרגיש שהיה בהם. הבקשה נבעה מהתנגדות לביצוע שטר חוב שהגישו הנתבעים, ולאחריה נדחתה בקשה לביטול עיקולים על נכסיהם. לנתבעים ניתנה רשות להשתמש בתצהיריהם ככתב הגנה, המוגבל להליך השטר. השופטת אפשרה לנתבעים להוסיף להתנגדותם תצהיר ולהציג מסמכים, כאשר לתובע ניתנו 45 יום להגיב. השטר היה חלק מהסכם משנת 2003 המסדיר את חציבת החול של הנתבעים, הכולל ערבות בנקאית בסך 100,000 ₪ ושטר חוב בלתי מוגבל לתובע. הנתבעים התנגדו לביצוע השטר בטענה כי התובע דרש סכום מופרז של נזק ולא נתן להם הזדמנות להחזיר. עוד טענו כי בידי התובע חול העולה על שווי הנזק. התובעת טענה כי תצהירי הנתבעים חרגו מהתנגדותם והיוו הרחבה של החזית. השופט התייחס לפסקי דין קודמים וציין כי חריגות מכתבי טענות מותרות אם הן אינן משנות את המחלוקת ונחוצות להבנה. השופט מצא כי מרבית הסעיפים שבמחלוקת נגזרו מההתנגדות המקורית ונחוצים להקשר, למעט סעיפים 79-74 שהורו על מחיקתם. לתובע ניתנו 30 יום להגיש תצהירי עד עיקרי. ההחלטה התקבלה בהיעדר שני הצדדים.