עת"מ 27431-01-21

תקציר

העותרת, שהיא דיירת בדיור הציבורי, ביקשה לשנות את הדירה שהוקצתה לה בשל הצפיפות. לטענתה, המדיניות הנוכחית של קביעת זכאות לדירה, המבוססת על מספר החדרים לנפש, אינה חוקית ואינה סבירה, במיוחד לאחר שינוי מדיניות קודם שהחריג את הסלון מהחישוב, אך בוטל מאוחר יותר. עם זאת, בית המשפט קבע כי אין עילה משפטית לתמוך בעתירה. צוין כי מערך הדיור הציבורי כפוף לנהלים שנקבעו על ידי משרד הבינוי והשיכון, המעניק שיקול דעת לגורמים מקצועיים בקביעת הזכאות. השינויים התכופים במדיניות הוכרו, אך בית המשפט נמנע מלהתערב, שכן אין זה מתפקידה של הרשות השופטת לבחון את מדיניותה הרוחבית של הרשות המבצעת. זאת ועוד, העותרת לא עמדה בקריטריונים לנסיבות חריגות המצדיקות החלפת דירה. בית המשפט הכיר בסוגיית הצפיפות אך הדגיש כי ועדת חריגים היא הגוף המתאים להכריע במקרים כאלה וכי קשייו של העותר אינם חריגים בהשוואה למקבלי דיור ציבורי אחרים. בסופו של דבר, העתירה נדחתה, תוך הדגשת הצורך בוודאות ובשוויון בדיור הציבורי, והעותרת הופנתה לטפל תחילה בליקויי הדירות מול החברה האחראית.