ת"א 34948-06-12

תקציר

התובע, עופר, תבע לבסס את זכויותיו בעיזבון 99, לרבות הזכות למכסת ביציות, אותה לטענתו ירש מהוריו. עם זאת, השופט פסק לטובת הנתבעים, מנחם ומיטל, וקבע כי טענתו של עופר אינה תקפה. השופטת קבעה כי עופר לא רכש את הזכויות בעיזבון, לרבות זכות המגורים ומכסת הביציות, ולכן אין לו עילה לתבוע אותן. כמו כן, השופטת לא מצאה כל הצדקה לטענתו של עופר כי מזכר הבנות שנחתם בינו לבין מנחם ומיטל פסול בשל פרטים חסרים והיעדר חתימה של מיטל. המסמך נמצא כהסכם תקף, וניתן היה להסיק את הפרטים החסרים ממסמכים מאוחרים יותר. באשר לטענתו של עופר כי התזכיר בוטל, השופט לא השתכנע כי הדבר מוסכם על שני הצדדים. הראיות שהוצגו, לרבות עדויות עדים וניתוח מסמכים, תמכו בגרסת הנאשמים לאירועים. התנהלותו של עופר לאחר הביטול הנטען סתרה את טענותיו, שכן הוא המשיך לפעול לטובת העברת הזכויות למיטל. יתרה מכך, השופט ציין כי עופר ניסה להשפיע על עדויות העדים והציג מסמך מזויף, דבר המטיל ספק באמינותו. משכך, דחתה השופטת את תביעתו של עופר וחייבה אותו לשלם לנתבעים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך 40 אלף שקל. פסק הדין אישר מחדש את תוקפן של העברת הזכויות למיטל ואת שלמות מזכר ההבנות.