סע"ש 2514-10-17

תקציר

התובע, עובד לשעבר במועצה המקומית מבשרת ציון, טען כי צבר 10 שנות עבודה לצורך קבלת קצבה תקציבית או לחילופין פיצוי השווה לשווי הפנסיה התקציבית. התובעת יצאה לשתי חופשות ללא תשלום במהלך עבודתה אצל הנתבעת. התקופה הראשונה הייתה מספטמבר 1990 עד יולי 1992 והתקופה השנייה הייתה מפברואר 1996 עד יוני 1998. התובעת טענה כי שילמה לנתבעת כדי לשמור על זכויותיה הפנסיוניות במהלך החל"ת וכי הנתבעת אישרה את זכויותיה לפנסיה תקציבית מספר פעמים. עם זאת, הנתבעת טענה כי התובעת לא עמדה בדרישות החוק לקבלת קצבה תקציבית וכי לא ניתן לספור את תקופות החל"ת כחלק מ-10 שנות העבודה הנדרשות. בית המשפט קבע כי התובע לא עבד במשך 10 שנים ואינו זכאי לפנסיה תקציבית. עוד קבעה השופטת כי הסתמכותה של התובעת על מכתבי האישור השגויים של הנתבעת אינה יכולה לגבור על החוק. עם זאת, מאחר שהתובעת שילמה כספים לשמירת זכויותיה הפנסיוניות במהלך החל"ת בידיעת הנתבע, פסק השופט כי התובעת זכאית להחזר מלא של 28,842 השקלים ששילמה בשנת 2000, בצירוף ריבית והצמדה ממועד התשלום ועד למועד ההחזרה. בנוסף, חויב הנתבע לשלם 20,000 ₪ כפיצוי בגין עוגמת נפש שנגרמה להם עקב התנהגותם ו-5,000 ₪ כהשתתפות חלקית בשכר טרחה והוצאות. תביעתה של התובעת למתן פסק דין הצהרתי בדבר זכאותה לפנסיה תקציבית או לפיצוי בשווי נדחתה.