רע"פ 9/09

תקציר

בית המשפט אישר את החלטת ערכאת הערעור, ודחה את טענת בא כוח המבקש כי אי הגשת דו"ח מס במועד חמורה פחות בהשוואה לעבירות מס אחרות. בית המשפט לערעורים הפך מוקדם יותר את החלטת בית משפט השלום בקובעו כי אין הצדקה להימנע מהרשעת המבקש בהפרתו. בא כוח המבקש מתח ביקורת על השימוש ב"רטוריקה של הפחדה" בהקשר של התדיינות משפטית על עבירה זו, וטען כי הוא אינו ראוי. עם זאת, בית המשפט לא מצא טעם בטענה זו, והדגיש את התפקיד המהותי שממלאים החזרי המס השנתיים בתפעולה היעיל וההוגן של מערכת המס. הגשות אלו מאפשרות לרשות המסים לשמור על גביית מס מסודרת ומדויקת, מה שהופך את ההגשה בזמן לקריטית. בית המשפט ציין כי הגשת דוחות מס אינה עניין טכני בלבד, כפי שאושר בתקדימים משפטיים המדגישים את חומרת חובה זו. בהכירו בכך שבית המשפט המחוזי שקל נסיבות מקלות, שהובילו למאסר על תנאי ולא למאסר מיידי, לא ראה בית המשפט בסיס לערעור נוסף, ולפיכך דחה את הבקשה לערעור נוסף. ההחלטה ניתנה ב-6 בינואר 2009.