ת"א 16137-02-14

תקציר

החלטת בית המשפט היא לדחות את התביעה להשבת הזהב שנתפס במעבר הגבול גשר אלנבי. התובע, אזרח צרפתי ועובד בקונסוליה הצרפתית, ניסה לחצות את הגבול כשברכבו כ-100 ק"ג זהב, אך נעצר על ידי נציגי המכס. הואיל והתובע אינו הבעלים של הזהב, אין לו עילת תביעה לבקש את השבתו. זאת ועוד, בית המשפט מצא כי התובעת לא עמדה בדרישות הפרוצדורליות להחזרת הזהב כפי שנקבעו בפקודת המכס. גם אם בית המשפט היה מוצא כי לתובע היה מעמד לתבוע והוא עמד בדרישות הפרוצדורליות, עדיין התביעה הייתה נדחית לגופה. הזהב נתפס כדין תוך כדי ההברחה, והיקף פעולת ההברחה, יחד עם התנהלותו של התובע וניצולו לרעה של רכבו הדיפלומטי וחסינותו, מהווים נסיבות חמורות. בית המשפט הכיר בכך שלרשות המכס שיקול דעת להחליט על גורלם של טובין שנתפסו והיא רשאית להחזירם עם קבלת ערבות לתשלום שווה. עם זאת, שני המקרים אליהם התייחסה התובעת, בהם החזירה הרשות סחורה שנתפסה כנגד תשלום חלקי, נמצאו שונים מהמקרה הנוכחי. חומרת המקרה הנוכחי, זהותם הלא ידועה של הבעלים האמיתיים של הזהב והתנהגותו החשודה של התובע הביאו לכך שבית המשפט לא יכול היה להצדיק את ההוראה על החזרת הזהב, ולו באופן חלקי. במקום זאת, הזהב יישאר מוחרם, והתובע אחראי לשכר טרחת הנתבע בסך 20,000 ₪.