רצ"פ 1180/09

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל לדחות בקשה להפחתת שכר הטרחה שנפסק לכונס נכסים בתיק הוצאה לפועל. תיק ההוצאה לפועל נפתח כנגד המערערת ובעלה לשעבר, ממנו התגרשה, בגין חובות פיגורים בסך 33,290 ₪ בגין הלוואת משכנתא. מונה כונס נכסים לניהול מכירת הנכס, שנרכש על ידי צד שלישי תמורת 154,000$. שכר טרחת הכונס, שאושר על ידי רשם ההוצאה לפועל, נקבע על סך של 58,250 ₪, אך המערערת טענה כי יש להפחיתם בשל חוסר פרופורציה בין שכר הטרחה לבין החוב בפועל. רשם ההוצאה לפועל דחה את בקשת המערער, והוביל לערעור זה. המערערת טענה כי ההחלטה הראשונית התקבלה ללא ידיעתה והייתה החלטה במעמד צד אחד, וכי שכר הטרחה נפסק ללא התחשבות בנסיבות הספציפיות של המקרה. מנגד, טענו המשיבים כי יש לדחות את הערעור בשל איחור בהגשה וכי שכר הטרחה נפסק בהתאם לתקנות. עוד נטען, כי טענות המערער אינן נתמכות בתצהיר. בית המשפט נתן רשות ערעור ודן בבקשה כערעור. בסופו של דבר קבע בית המשפט כי לרשם ההוצאה לפועל יש סמכות להתערב בנסיבות חריגות לצורך קביעת שכר טרחת כונס הנכסים הראוי. עם זאת, במקרה זה מצא בית המשפט כי הנסיבות אינן חריגות דיין כדי להצדיק התערבות, למרות שכר הטרחה הגבוה לכאורה ביחס לחוב הראשוני. בית המשפט הדגיש כי החייבים לא עמדו בפירעון החוב, והכונס נקט צעדים משמעותיים להבטחת מכירת הנכס. לדברי בית המשפט, שכר הטרחה שנפסק היה סביר בהתחשב בפעולות שנקט הכונס ובשווי הסופי של הנכס הנמכר. הערעור נדחה, וכל צד חויב לשאת בהוצאותיו.