תמ"ש 58284-02-18

תקציר

השופטת קבעה כי עסקת המתנה מהתובעת לנתבעת בוטלה כדין משום שהתובעת הייתה זכאית לחזור בה מהתחייבותה לתת מתנה והיא לא ויתרה על זכותה להחזיר. התובעת, שלא הייתה עורכת דין, לא הייתה מודעת לזכותה לחזור בה ולכן לא יכלה לוותר עליה ביודעין. המסמכים הקשורים לעסקת המתנה לא הזכירו את אפשרות הביטול או הוויתור על זכות ההחזרה, ואף לא הוסברו בעל פה לתובע. עוד קבעה השופטת כי לא נפל פגם ברצונה של התובעת – היא הבינה את מהות העסקה ונתנה את הסכמתה החופשית. יתר על כן, השופטת ציינה כי טענת התובע כי חתמה תחת לחץ לא הייתה משכנעת. מאחר שהמתנה לא הושלמה, זכותה של התובעת לבטלה, והנתבעת לא טענה כי מצבם הורע בשל ההתחייבות. השופט הורה לנתבע לשלם לתובע שכר טרחה, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. פסק הדין ניתן שלא בנוכחות הצדדים וניתן היה לפרסמו תוך השמטת פרטים מזהים.