בג"צ 8510/21

תקציר

העתירה, המבקשת להעביר את המשמורת על ילדיהם של בני זוג מתגרשים מהאם (המשיב) לאב (העותר), נדחית. האב טען כי האם נוהגת באלימות כלפי ילדיהם וסובלת ממצב נפשי ירוד, אך בית הדין השרעי בבאקה אל-ר'רבייה מינה גורמים מקצועיים שהפריכו טענות אלה ודחו את בקשתו למשמורת. בקשותיו הבאות של האב לעיון חוזר נדחו גם הן על ידי בית הדין השרעי ובית הדין השרעי לערעורים, בנימוק שלא היו נסיבות חדשות וכי מצבה הנפשי וכשירותה ההורית של האם היו נאותים. בג"ץ, מצדו, קבע כי אין עילה להתערבות, שכן הוא אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות בית הדין הדתי, שיש להתערב בהן רק במקרים קיצוניים של פגיעה בחוק או שלילת הצדק הטבעי. בג"ץ הדגיש כי טענות העותר, שהתבססו על פרטיו הספציפיים של המקרה, נשמעו ונדחו בשתי ערכאות שיפוטיות, והוא לא ישמש מעקף להליך הערעור. כמו כן, בג"ץ הדגיש כי ההחלטה על הדיון החוזר הייתה מוצדקת וכי האב תמיד יכול לעתור מחדש אם הנסיבות השתנו. לפיכך, העתירה נדחתה מבלי שביקשה אפילו את תגובת המשיבים.